|
|
מה משותף למונה ליזה ולסבתא רבתא
מי מסתתר מאחור גבי, חמניות או סוסים עם רוכבים?
" אחרי המבול!"
לווארנש או לא לווארנש - זו השאלה.
ליטוגרפיות והדפסים לעשירים בלבד! חשבתם שליטוגרפיות זה "אמנות לעניים"? בשוק האמנות הישראלית ( כן זה ממש שוק, בדיוק כמו שוק מחנה יהודה), אני שומע לעתים קרובות מדי משפטים ואמירות כגון: ♦ ליטוגרפיה? מה פתאום לקנות ליטוגרפיה. ♦ מי קונה בכלל היום "ליטו", אין להן ערך. ♦ ואיך אני אדע שזה אמיתי? ולא סתם פוסטר. ♦ אני קונה רק ציורים מקוריים, ורצוי שמן על קנווס. אני אישית, תמיד אעדיף רפרודוקציה ("שעתוק" בעברית) איכותית שהנושא, הצבעים, הרעיון והקומפוזיציה מדברים אלי, על מקור שאינו כזה. |
תפריט
רישום לדף מידע תקופתיאירועים בקארותערוכה חדשהפרטים נוספים יצירה מאוסף הגלריה
|
אם הצלחת לשים את ידך על המונה ליזה המקורית או שיש ברשותך צילום עתיק של סבתך האהובה, בשני המקרים תרצה בוודאי שהפריט היקר לליבך או לכיסך לא ירד לטמיון בגלל חוסר טיפול נכון.
לעתים לא נדירות אנו נתקלים ביצירה נוספת בגב היצירה ה"עיקרית".
בדרך כלל אנו משקמים ומשמרים את שני צידי היצירה, בונים מסגרת דו-צדדית וכך "נהנים משני העולמות".
במקרה של ציור החמניות הדבר לא היה כל כך פשוט. מדובר בציור גדול מימדים בעל ערך סנטימנטאלי בלבד. הציור הובא אלינו לשיקום בגלל מגוון בעיות: קרעים וחורים, עיוות קשה בתשתית (הקנווס), קצוות הציור היו במצב התפוררות, אך גם הקנווס עצמו היה כבר צרוב וחלש כל כך שבקושי נשא את שכבות הצבע.
מאחורי הציור מצאנו שרידי ציור אחר שאורר את עניני, קיבלתי את רשות הלקוח לבדוק יותר לעומק את הציור האחורי, למרות שמבחינתם הם היו מעוניינים אך ורק בציור החמניות שבחזית.
במשך מאות שנות יצירה מתועדת, הקפידו ציירים הקפדה יתרה בכל הקשור בפן הטכני של עבודתם. זאת, מתוך הכרה בכך שהדבר ימנע התבלות מהירה של יצירותיהם.
הווארניש - סוג של ציפוי (לכה)- שנועד להגן על ציורי שמן וציורים בטכניקות נוספות.
 |