מי מפחד מציור דיגיטלי?

תמצית הראיון עם הצייר איש גורדון על ציור דיגיטלי שבשנים האחרונות , הופך לכלי פופולארי לא רק על ידי גרפיקאים, אלה גם על יד ציירים מסורתיים.

רק מעט מאלה העוסקים או קשורים לתחום האמנות הפלסטית, יודעים היטב מה זה ציור דיגיטלי.

 התגובה הספונטנית היא לרוב לא חיובית.

 כל מה שקשור לתחום הדיגיטלי מתחבר אצל רובנו, לפעולה אוטומטית, מהירה, מכנית וללא לב.  כשמדובר באמנות דיגיטלית, יש הסבורים שהמחשב הוא זה שמבצע את היצירה ואין לו לאמן כל מעורבות, נגיעה או שיקול דעת.

מתוך שיחה שערכתי עם האמן איש גורדון, אחד האמנים החלוצים בתחום הזה בארץ, למדתי שאכן אמנות דיגיטלית מתקשרת כטכנולוגיה קרה, טכנית ואוטומטית. למרות שההבדל בינה לבין האמנות המסורתית היא בערך כמו ההבדל בין ציור שמן לציור בצבעי מים. ההבדל הוא בכלים ובחומרים, ולכל אחת מהשיטות, המסורתיות לעומת המודרניות, יש יתרונות וחסרונות. כמי שצייר שנים רבות בטכניקות המסורתיות,  ובשנים האחרונות יוצר בעיקר בציור דיגיטלי, יכול גורדון לאמוד את השיטות זו מול זו.

אתם בוודאי  מכירים את הלוח הדיגיטלי הקטן והעט שמגישים לנו בבנק כדי לחתום על מסמך, אז בכלי דומה לזה, אמנם גדול יותר ועם רגישות לאלפי דרגות של לחץ , מציירים ציורים דיגיטליים. 

לשם כך בוחרים בתוכנת הציור מכחול מתאים, ויש המון סוגי מכחולים,  את הצבע הרצוי, את משטח העבודה, נייר או קנבס, ובעזרת המכחול האלחוטי, רושמים, מציירים, צובעים, שכבה ועוד שכבה, יום ועוד יום, עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

שני יתרונות בולטים יש לשיטה הדיגיטלית על השיטות המסורתיות. הראשונה היא שתמיד יש אפשרות ללכת צעד אחורה (Undo) והיתרון החשוב הנוסף, שאין צורך להמתין לייבוש בין שכבה לשכבה,שלא לדבר על זה שאין צורך לשאוף אדי מדללים רעילים. אגב, אני מכיר אמנים שממש מכורים לריחות שמן הפשתן והטרפנטין.

אם אתם רוצים לראות עוד מנפלאות היצירה הדיגיטלית, מומלץ לבקר באתר של איש גורדון.

מיכאל קארו,  יולי 2016