הבלוג שלי

פעולות שימור ושיקום חרום, של מורשת תרבותית, סיפורו של ארגון הצלה קטן אך חשוב.

-11 במרץ 2022 הופצצה ספריית הנוער בעיר צ'רניהיב שבצפון אוקראינה על ידי רוסיים. חלקים שלמים מהבניין בן 120 שנה ואשר נבנה בסגנון גותי, נפגעו והותירו את הבניין במצב של הרס.

(Serhiy Laevsky )שרחי לאיבסקי, מנהל המוזיאונים לעתיקות באוקראינה, שהספרייה הינה חלק מהמוסד התרבותי הזה – תיאר בפייסבוק את הבניין ההרוס, הוא שיתף את סיפור ההיסטורי שלו:

המבנה שרד הפגזות של הבולשביקים ב-1918 ו-,1919, הפצצות על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה. כעת, כתב מר לבסקי , רוסיה "הרסה" מרכז של תרבות אוקראינית, שהיה "אנדרטה של היסטוריה מקומית".

מרחב הספריה עם תוצאות ההפצצה הרוסית.

תוך ימים ספורים, ארגון Cultural Emergency Response - ארגון הפועל למתן עזרה ראשונה לאתרי תרבות שניזוקו או בסכנת הכחדה ברחבי העולם - נחלץ לעזרה. בעבודה עם שותפים מקומיים ו-World Monuments Fund, עמותה המוקדשת גם לשיקום ושימור המורשת התרבותית, הם סייעו לפנות פסולת מהאתר, למלא את הבור שנגרם מהפיצוץ, לייצב את הגג שניזוק קשות, כדי למנוע קריסה ולהקים פיגומים מסביב על מנת לייצב את הבניין.

הספרייה היא אחד מיותר מ-100 מוסדות תרבות אוקראינים ש"תגובת חירום תרבותית" תמכה בהם מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022. עם צוות של שבעה פעילים במטה הארגון באמסטרדם.

הארגון פעיל ביותר מ-80 מדינות באמצעות שותפים מקומיים.

"תפקיד הליבה של הארגון, הוא "אמבולנס התרבותי", אמר סאן לטשרט , מנהלת הארגון. עבודתו של הארגון "נתפרה להגנה על המורשת התרבותית בעתות משבר".

לדבריה, "תגובת חירום תרבותית" תיאמה פעולות ראשוניות לנזקים, סייעה במניעת נזקים עתידיים על ידי מיגון אתרים מפני איומים הנובעים ממלחמה, אסונות טבע ושינויי אקלים. דוגמאות לסוג העזרה הראשונה נעות בין עצירת קיר מקריסה לאחר רעידת אדמה ועד הקמת קירוי זמני על מנת להגן על אוספים מפני נזקים.

גב' לטשרט תשתתף ב- Tefaf ניו-יורק (https://www.tefaf.com/fairs/tefaf-new-york), לדיון בפאנל על המורשת התרבותית של אוקראינה, שיוצג על ידי הארגון Cultural Emergency ,Response ובהשתתפות אולכסנדרה קובלצ'וק, מנהלת המוזיאון לאמנויות יפות אודסה באוקראינה.

TEFAF תומך ב"תגובת חירום תרבותית" מאז 2008. תרומותיו סייעו לארגון לשחזר מסמכים לאחר הצפה של ספרייה בטורקיה, לפנות שרידים קדושים ממנזר בבורמה כדי למנוע נזק משיטפונות ומפולות בוץ, להציל אמנות סלע עתיקה מהתקפות של חמושים בניז'ר ולייצב מקדש נפאלי מהמאה ה-17 נגד רעידות אדמה.

"תגובת חירום תרבותית" הוקמה בשנת 2003 על ידי קרן הנסיך קלאוס - ארגון צדקה על שם מלך הולנדי שהוקדש לשימור תרבותי - בתגובה ישירה להרס על ידי הטליבאן של הבודהות באמיאן, במרץ 2001, פסלי בודהה ענקיים שנחצבו בצוקים סלעיים באפגניסטן, כ-120 ק"מ מחוץ לקאבול, לפני יותר מ-1500 שנים, וביזת המוזיאון הלאומי של עיראק שנתיים לאחר מכן.

באותה עת, היו מעט מאוד ארגונים שהיו מסוגלים להגיב לסוג כזה של מצב חירום תרבותי, אמרה גב' לטשרט . בשנים שלאחר מכן התפרצו הרבה מצבי חירום תרבותיים אחרים במזרח התיכון כאשר המדינה האסלמית הקיצונית החלה בהרס מכוון של הרבה אתרי מורשת תרבותית, ולהשתמש במעשים הללו למטרות תעמולה, אמרה.

הפעולות הקשות ביותר של ונדליזם תרבותי, שבוצעו על ידי המדינה האסלאמית - שבין 2015 ל-2017 כבשה חלקים משמעותיים של עיראק וסוריה - ניפצה פסלים וחפצים יקרי ערך בעיר מוסול בעיראק והרסה קברים בני 2,000 שנה בעיר הסורית העתיקה. של פלמירה שנחשבה לכמה מהחורבות השמורה ביותר של האזור.

"תגובת חירום תרבותית", היתה נחוצה יותר ויותר, אמרה גב' לטשרט , אז היא "החלה לצמוח" והפכה ביולי האחרון לארגון עצמאי (אם כי התקציב השנתי שלו בסך כ-3.3 מיליון דולר עדיין ממומן בחלקו על ידי מענקים ממשלתיים הולנדים מקרן הנסיך קלאוס. מטרת הארגון היא להיות במימון עצמי בעתיד הקרוב, הוסיפה גב' לטשרט .

לאחרונה, המזרח התיכון נפל קורבן לתאונות קטלניות ולאסונות טבע.

בקיץ 2020 התפוצצו כ-3000 טונות של אמוניום חנקתי שנאגרו במחסן בנמל ביירות, והרגו יותר מ-200 בני אדם ואלפים נפצעו. הפיצוץ קרע את המוזיאון הארכיאולוגי של האוניברסיטה האמריקאית של ביירות, ופגע בבניין ובאוספיו.

הארגון הגיב, נזכרה גב' לטשרט , בביצוע "טריאז" - מעבר בין ההריסות ו"לוודא שלא נזרק שום דבר שלא היה אמור להיזרק", אמרה. בין נפגעי הפיצוץ היו 72 כלי זכוכית, שמונה מהם שוחזרו במוזיאון הבריטי כתוצאה ממענק של הקרן לשיקום מוזיאון TEFAF.

" בדרך כלל אנשים חושבים על מורשת תרבותית כמבנים היסטוריים או אוספים בלבד", הסבירה גב' לטשרט . "אבל, מורשתתרבותית, היא חלק ממערכת רחבה יותר של תרבות."

מרחב הספריה אחרי ההפצצה

כאשר רעידת אדמה פגעה בטורקיה ובסוריה בפברואר, והרגה יותר מ-50,000 בני אדם, הארגון התערב, תמך בצוותים בשטח כדי לתעד את הנזק והאיומים על מבנים, אתרים, אוספים ומרחבי תרבות, והבין "מה אנחנו יכולים לעשות , מהם סדרי העדיפויות ועם מי אנחנו יכולים לעבוד", אמרה גב' לטשרט . היא הוסיפה כי הארגון גייס כ-290,000 דולר עבור מאמצי החילוץ ומטפל בבקשות של ארגונים שותפים שרוצים לעזור.

כיום, יש פחות מה לעשות ל"תגובת חירום תרבותית" במזרח התיכון, מכיוון שכל כך הרבה גופים אחרים שפועלים לשימור תרבות, ומעורבים בהצלת אתרי התרבות באזור, אמרה גב' לטשרט . העדיפות של הארגון היא "ללכת לאן שאחרים לא הולכים ולנסות לשרת אזורים וקהילות שלעתים קרובות מתעלמים מהם".

תחום אחד שדרש תשומת לב דחופה הוא מה שגב' לטשרט מכנה "אלימות טבעית", התקפי מזג האוויר הקיצוניים שהופכים יותר ויותר תכופים וחמורים כתוצאה משינויי אקלים. בגואטמלה, למשל, גשמים וסערות כבדים מסכנים אתרי מורשת מרכזיים של המאיה, במיוחד באזורים מרוחקים יותר.

"תגובת חירום תרבותית" תצטרך לעזור "ליצור את התשתית" למדינות המאוימות על ידי אסונות טבע להיות מוכנות, אמרה גב' לטשרט . הסיוע הזה יכול להיות פשוט כמו אספקת "נילון בועות" ויריעות ברזנט.

איפה הארגון היה רוצה להיות בעוד 10 שנים?

"אני דווקא מקווה שאנחנו כארגון נהיה פחות נחוצים ויכולים באמת לקחת תפקיד תיאום", השיבה גב' לטשרט . "אנחנו באמת רוצים לבזר ולוודא שיש לנו ארגונים באזורים שבהם זה הכי חשוב".

הפוסט מתבסס על כתבה של פארה נייירי מניו-יורק טיימס ואשר פורסמה ב5 במאי 2023 בעיתון.