הבלוג שלי

סיפורו של תהליך רסטורציה (Restoration) של ציור שמן גדול- השוורים

הציור לפני תהליך הרסטורציה

הציור המעניין הזה שאתם רואים בצילום הראשון, היגיע אלינו "עייף" למדי.

הוא ליווה את בעלת התמונה, מילדותה, והיא זכרה שהיה "שונה" ,אבל לא זכרה או לא ידע להסביר מה בדיוק קרה לציור.

בבדיקה הראשונית,

 כפי שאנחנו תמיד עושים, בדקנו את הציור בתאורה צדית, שמבליטה את כל בליטה, שקע או התרוממות של צבע. באור אחורי חזק, שאומר לנו  מה מצב הקנבס, המצא עליו צויר הציור. באור אולטרה-סגול (430 ננו-מטר) שמראה לנו האם הציור עבר התערבויות בעבר או עובש פעיל,  בדיקות נקודתיות לגבי השפעת white spirit, על הצבע, כי ציורי שמן אמורים להיות אדישים ל W.S.

גב הציור בו רואים את עיוות התשתית

מכאן הגענו למסקנות:

 שהציור נפגע מלחות גבוהה, היה ללא ציפוי מגן, דבר שהשפיע מאוד על קצב הבליה שלו, קיבל "מכות" באזורים השונים שהתבטאו בסידוק המעגלי משמעותי באותם אזורים. אובך כבד ששינה את הגוונים של הציור, עד כדי דוק לבן שכיסה אזורים שלמים. עיוות משמעותי בתשתית –הקנבס.

תהליך הרסטורציה:

מתחילים בתיעוד דיגיטלי, עושים טסטים נקודתיים לכל החומרים שמתוכננים להיות בתהליך הרסטורציה, ואת מידת התאמתם, כלומר האם הם אכן עושים מה שמתוכנן והאם אין תופעות לוואי לא רצויות. לאחר מכן (נכון במקרה של היצירה הזאת) ביצענו התקנה על ליינן חדש. הסיבה לכך הייתה שהתשתית הייתה חלשה ומאוד ומעוותת. זה תהליך עדין מאוד שיש להקפיד על טמפרטורה מדויקת. משתמשים בדבק הפיך, Beva 371, ומכבש ואקום שמאפשר לחץ חזק אך לא כזה שיפגע בטקסטורה של הציור. ואז מתחילים בתהליך ניקוי היצירה, שזה השלב שדורש את המומחיות והסבלנות הגדולה ביותר. יש הבדל דק בין ניקוי מדויק ומקצועי לבין ניקוי יתר שנחשב למעשה שלא יעשה! עדיף לנקות מעט מדי מאשר יותר מדי! תהליך הניקוי מביא את היצירה קרוב ככל האפשר לצבעים שהצייר צייר. השלב הבא הינו מילוי טקסטורלי של החסרים. לאחר מכאן מגיע השלב שמהווה רק 10-20% מעבודת רסטורציה, אך משום מה מתייחסים אליו כחלק העיקרי, וזה השלמת הצבעים (הציור) רק במקומות שיש חוסר צבע, זה ניקרא in painting, כלומר משאירים כמה שיותר מהציור המקורי ומוסיפים צבע רק במקומות שאין ואף לא מילימטר יותר!.

לאחר מכן מותחים את הציור ע למסגרת מתיחה מקצועית עם מותחנים, במידה והייתה כזאת במקור משתמשים במסגרת מתיחה המקורית, ולא מזמינים מסגרת כזאת מאדם שזה התמחותו.

לצורך המתיחה משתמשים במסמרים המקוריים או בסיכות נחושת או נירוסטה.

השלב כמעט אחרון הינו ציפוי מגן המכונה וארניש. אופי הציפוי מותאם לסוג היצירה, למשל, יצירות קלאסיות מקובל וארניש מבריק, בעוד שיצירות מודרניות יותר או עכשוויות וארניש מט או סמי-מט.

 ולסיום אנו מתעדים את היצירה המוכנה פעם נוספת.

הציור אחרי תהליך הרסטורציה

כל סיום של תהליך הרסטורציה הוא סוג של חגיגה, הסיפוק של לקחת יצירה שנראית מסכנה ומוזנחת ולתת לה חיים מחודשים, גורמת לנו לסיפוק עצום.