הבלוג שלי

The Sassoons במוזאון היהודי בניו יורק.

המוזאון היהודי בניו יורק, מציג - את , "The Sassoons," תערוכה החושפת את סיפורה המרתק של
משפחה יהודית יוצאת דופן , המדגישה את תפקידה החלוצי במסחר , איסוף אמנות , חסות אדריכלית
ומעורבות חברתית, מתחילת המאה ה -19 ועד מלחמת העולם השנייה . התערוכה מוצגת מ -3 במרץ עד 13 באוגוסט . 2023 התערוכה עוקבת אחר ארבעה דורות, מעיראק ועד הודו , סין ואנגליה , ומציגה מבחר עשיר
של יצירות שנאספו על ידי בני משפחה לאורך זמן.

למעלה מ -120 יצירות - ציורים , אמנות סינית , כתבי יד מאוירים ויודאיקה - שנאספו על ידי בני משפחת
ששון והושאלו מאוספים פרטיים וציבוריים רבים . הפריטים הבולטים כוללים כתבי יד עבריים מהמאה ה - 12
ואילך, רבים מעוטרים בהידור רב, אמנות סינית, גילופי שנהב, פריטי יודאיקה נדירים, ויצירות מופת
מערביות כולל ציורים של תומס גיינסבורו וז ' אן - בטיסט, קמיל קורו , ודיוקנאות מרהיבים של בני משפחת
ששון על ידי ג ' ון סינגר סרג ' נט. התערוכה בוחנת נושאים כמו אפליה , תפוצות , קולוניאליזם , סחר עולמי
ומלחמות, שלא רק עיצבו את ההיסטוריה של המשפחה אלא ממשיכים להגדיר את עולמנו גם כיום . נרטיב התערוכה מתחיל בתחילת שנות ה 30- של המאה ה 19- כאשר דוד ששון , הפטריארך של המשפחה , נאלץ לעזוב את מולדתו בגדאד עקב הרדיפה הגוברת של האוכלוסייה היהודית בעיר . התבסס במומביי בהודו, אז בומביי , ועסק בתחילה בסחר בכותנה , חזונו הוביל את המשפחה מעיראק להודו , סין , ולבסוף לאנגליה , שם התיישבו צאצאיו בהדרגה במהלך עשרות השנים . פעילותו התרחבה עד מהרה וכללה את סחר האופיום )שהיה חוקי במאה ה 19 .) הוא התאים את פעילותו עם האינטרסים הקולוניאליים הבריטיים, והרחיב את עסקיו עד מהרה לסין ואנגליה על ידי פריסת בניו לפקח על סניפים חדשים בשנחאי , הונג קונג ולונדון . למרות שהן היו פחות ידועות , נשות ששון היו אספניות בעלות אבחנה וטעם משובח. התערוכה מעניקה תשומת לב מיוחדת לפטרוניות האמנות הבלתי מוכרות הללו . רייצ ' ל ששון באר- הפכה לאישה הראשונה בבריטניה שערכה שני עיתונים , The Sunday Times ו -The Observer , ומילאה תפקיד מכריע בדיווח על
פרשת דרייפוס בבריטניה . באוסף הציורים שלה , שנמכר במכירה פומבית ב -1927 נכללו , בין שאר
היצירות, חשובות כמו רישום אחד ו -15 ציורים של קורוט, קונסטנבל, ופיטר פול רובנס .

דור צעיר יותר , חנה גובאי , ששון מצד אמה , הייתה אספנית "כבדה" של אמנות , רהיטים ופורצלן מהמאה
ה -18, וכך גם בן דודתה , מוזל ששון . התערוכה מדגישה את הכבוד שזכו הששונים בבריטניה . חבר פרלמנט מטעם המפלגה השמרנית , סר פיליפ ששון עשה שימוש פעיל בשלושת בתי המגורים הגדולים שלו , פארק ליין , ההרוס כעת ופארק טרנט בלונדון , ופורט לימפנה בקנט . מוקפים בגנים מעוצבים ומלאים ביצירות אמנות שלא תסולאנה בפז.
שלושת הבתים שימשו את הממשלה הבריטית לישיבות קבינט מתוקשרות, וקבלות פנים של נכבדים
וסלבריטאים זרים . באוסף יש ציורים של פורט לימפנה מאת סר ווינסטון צ'רצ'יל (שהיה צייר חובב ברמה טובה) והיה מבקר בשלשת הבתים תדיר.

החלק האחרון של התערוכה מתמקד בשירות של דור צעיר יותר של ששונים במלחמת העולם הראשונה. סר ויקטור ששון, שירת בחיל האוויר המלכותי , בקושי שרד התרסקות מטוס, התרסקות שהותירה אותו נכה לצמיתות . סר פיליפ ששון , מזכירו הפרטי של פילדמרשל דאגלס הייג , גייס את חבריו האמנים כולל ג ' ון סינגר סרג ' נט, כדי לסקר את המלחמה , וכמה מהעבודות הללו מוצגות .

מלחמה שונה מאוד נחווית דרך יצירתו של זיגפריד ששון . אף על פי שהיה חייל אמיץ ומעוטר רבות , התיאור
הגרפי והמזעזע שלו של השוחות והביקורת העזה על הממסד היו סמל לדור המצולק מאכזריות המלחמה .
חלק מהיומנים שכתב ואייר במהלך הקרב , כולל ההצהרה המפורסמת שלו נגד המלחמה מוצגים, גם הם בתערוכה.

במהלך מלחמת העולם השנייה הגיעו לשנגחאי כ -18,000 פליטים יהודים שנמלטו מאירופה הנאצית . הם הצליחו לשרוד את המלחמה הודות לכספים שגייסו חברי הקהילה היהודית הבגדדית שהתגוררו בעיר באותה תקופה. הבולט שבהם היה סר ויקטור ששון שתרם כספים רבים והעמיד כמה מבנים לרשות "הוועד הבינלאומי למהגרי אירופה".

אספנים פרטיים וציבוריים רבים השאילו יצירות לתערוכה , כולל הוד מלכותו המלך צ ' ארלס השלישי , המוזיאון הבריטי , הגלריה הלאומית של לונדון , הקרן הלאומית של בריטניה , הטייט , מוזיאון ויקטוריה ואלברט , הספרייה הבריטית , אוסף הוטון הול , ספריית אוניברסיטת קיימברידג , מוזיאון פיצוויליאם , הגלריה הלאומית של אירלנד , מוזיאון ישראל , מוזיאון המטרופוליטן , המוזיאון לאמנויות יפות בוסטון , מוזיאון קליבלנד לאמנות ומרכז ייל לאמנות בריטית . "The Sassoons" מאורגן על ידי קלאודיה נחשון , מוריס ואווה פלד אוצרת בכירה במוזיאון היהודי בניו יורק , ואסתר דה קוסטה מאייר , פרופסור אמריטוס באוניברסיטת פרינסטון . עיצוב התערוכה נעשה על ידי לסלי גיל ואדם ג ' ונסטון , לסלי גיל עשה את העיצוב האדריכלי, והעיצוב הגרפי הוא של מיקו מקגינטי .
כאמור התערוכה תהיה פתוחה עד אוגוסט 2023