"להרוג את השליח"

 

להלן ציטוט ממאמר "להרוג את השליח"  שכתב ופרסם הפובליציסט יהודה דרורי ב 5 לינואר 2003

 

"היה קיים מנהג בעולם העתיק שכאשר שליח היה מביא למלך בשורה רעה, היו הורגים אותו. נוהג זה היה ידוע, לא רק בבבל, פרס ואגן הים התיכון אלא אף אצל היפנים ,הסינים  והאינדיאנים למיניהם ביבשות אמריקה. גם בתנ"ך אנו מוצאים את דוד שמצווה להרוג את מי שהביא לו את הבשורה הרעה על מות שאול ויהונתן.

הנוהג הזה נשמר גם כיום בעולם המודרני..אבל..עם יותר הומאניות..לא ממש הורגים את השליח, פשוט מתעלמים מהמסר שלו..."

זה במקרה הטוב , או משמיצים אותו עד עפר במקרה הפחות טוב.

 

 דמיינו שלחבר שלכם יש אוצר של פריטים בעלי ערך היסטורי, כספי או רגשי והוא מחזיק אותם במרפסת, חשופים לשמש, גשם  ורוח או במרתף מלא טחב, אתם יודעים שהפריטים יקרים לו לכן בתור כאלה שאכפת לכם בטח תבואו אליו ותסבירו  לו מה לא לעשות ואיך כן לשמור נכון על הפריטים הללו.

 איך תרגישו אם תגובתו תהיה "בטח יש לך אינטרסים חבויים, כי אין מצב שתרצה באמת לתת לי מידע שימושי, מועיל וחשוב לשמור על הפריטים שלי" ועוד הוא ישאל אתכם בצורה בוטה : "מה יוצא לך  מזה?" כך בדיוק הרגשתי השבוע.

     אני מבקר בהרבה תערוכות, נפגש עם אמנים רבים וכמובן מקבל עבודות לשיקום, ובכול מקום אני רואה את התוצאות הרות הגורל של טכניקות יצירה בעייתיות  וגם של שימור לא נאות. יצירות בנות כמה עשרות שנים נמצאות במצב גרוע יותר מיצירות בנות 300-400 שנה שצוירו וטופלו נכון.

      לכן אני פועל כמיטב יכולתי (כנראה הדלה) למיגור הבורות המתוקה בנושא, למה מתוקה? זה פשוט מאוד, כול עוד אינך יודע שצריך לטפל נכון ביצירותיך, אז אין לך מחויבות מוסרית ומצפונית לכך. אז מה אני עושה, מקים אתר מושקע מאוד עם המון מידע , המלצות ומצגות בנושא החשוב הזה, מקיים סדרת הרצאות מרתקות בנושא, כך שכול אחד ימצא את הדרך הנוחה לו לקבל מעט  מהידע שצברתי. שיסכים  ללמוד לטפל נכון בשכיות החמדה שלו עצמו.

לכן אני גם כותב מאמרים מקצועיים ומנהל בלוג בנושא, והכול במטרה גדולה אחת: ליצור מודעות בתחום היקר לליבי. 

      הקדמה ארוכה זו באה להסביר מדוע הצעתי לאחת מאגודות האמנים, סידרה קצרה של הרצאות/סדנאות שתיתן למשתתפים את הידע הבסיסי לטיפול נכון ביצירותיהם. 

      היות ומדובר באמנים, שמניסיוני אינם יכולים לשלם כמו שמשלמים לי בד"כ.

ובגלל שלי אישית, כמו שהסברתי,  מאוד חשוב להעביר את הידע שאנחנו צוברים הלאה, החלטתי להעניק  את סידרת ההרצאות/סדנאות במחיר סמלי שהינו כחמישית מהמחיר הרגיל.  ואז באה "הפצצה", אותה תגובה של  שני שליש מחברי ועד האגודה, שטענו שבטח יש לי אינטרסים סמויים ושבכלל אם אני רוצה להרצות להם אני צריך לשלם להם (לאגודה) בשביל זאת! 

מספר חברי הועד שמכירים אותי אישית, ניסו להסביר לשאר שמדובר ברצון נקי של נתינה, אך ללא הועיל, הרוב העדיף ומעדיף להישאר בבורותו המתוקה, אחרת חלילה יצטרכו להרוג את השליח.

      לפני כחודש הרצאתי בצפון בפני קבוצה של אמנים ואוהבי אמנות על תחזוקה נכונה של יצירות אמנות. לאחר ההרצאה שאלה אחת המשתתפות, אמנית ותיקה בוגרת בצלאל ומורה לאמנות בעצמה "מדוע לא מלמדים ומדברים על הנושאים הללו כלל, במוסדות שמכשירים אמנים ואנשי אמנות בכלל?"

ובאמת למה לא לתת לאמנים  ולאספנים את הכלים והידע לשמור על יצירותיהם?

הנה רק אחת מהתשובות ההזויות שקיבלתי מהגורמים הרלוונטיים בחוג אמנות יצירה באוניברסיטה שמכשירה הרבה אמנים לעתיד: "אם הסטודנטים ילמדו ויעבדו בטכניקות נכונות, זה עלול לפגוע ביצירתיות שלהם", 

כמובן שזו אמירה  לא רלוונטית (ולא אינטליגנטית במיוחד). אם נתייחס  לדוגמה, ליצירותיהם של גדולי האמנים בעבר, שהגאונות  והיצירתיות שלהם לא נפגעה כלל, למרות הקפדה על חומרים וטכניקות נאותות, כאלה שנבדקו והוכחו כיציבות לטווח ארוך.

      חשוב לציין שלא מספיק רק ליצור בחומרים ובטכניקה נכונים, יש להתייחס גם לתחזוקה השוטפת. בדיוק כמו שרובנו מקפידים על טיפול תקופתי לרכב שלנו, כך חייבים להקפיד לטפל טיפול משמר ביצירותינו (אמנם לא באותה תדירות) על מנת שלא נזדקק לשרותיי כמשקם אמנות...

 

 מיכאל קארו

 

© כול הזכויות שמורות לקארו אמנויות.