הבלוג שלי

סוף כל סוף הגיע הזמן ומתחיל שינוי!

בשנות השבעים והשמונים (של המאה העשרים), זוג שנכנס לדירה חדשה, השקיעו מחשבה רבה לגבי האמנות בביתם, לא פחות ואפילו יותר מאשר הריהוט. אנשים עם תקציב דל (רובנו היינו כאלה) תלו הדפסים, אלתרו משהו אמנותי, ובלבד שלא להשאיר קירות ריקים. עם החלפת הקידומת ל 2000 ומעבר מהיר לאינטרנט גלובלי, התחילה מגמה הולכת וגוברת של מינימליזם בעיצוב הפנים , ומי שתרם הכי הרבה למגמה הזאת היו כמובן המעצבים והאדריכלים. במקום אמנות פלסטית מגוונת לפי טעמם האישי של הדיירים, הייתה תקופה ארוכה, של קירות ריקים או מעוצבים על ידי האדריכל עצמו, לרוב בגוונים של לבנים, אפורים למיניהם עד כדי שחור. ממש צבעים שמחים!

עיצוב צבעוני, חמים ופשוט (חלק לא מבטל של הריהוט הוא יד שניה!}

האלנמט העיצובי החשוב ביותר בכל חלל היה מלבן שחור, היא הטלויזיה.

כמובן היו ועדיין יש את האספנים שלא הושפעו מהמגמה, ואותם אדריכלים ומעצבים בעלי טעם אישי ברור ואהבה לאמנות, אותם לא מעניין מגמות אופנה מתחלפות ולא רוצים שכל הבתים יראו כ"העתק הדבק", אלה יוצרים סגנון ייחודי ומרתק לדיירים באותם הבתים. האמנות מאפשרת ליצור אווירה ייחודית ומותאמת להם, גם בבתים סטנדרטיים.

ברחבי העולם מורגשת מגמה של חזרה (המצאה מחדש) לאווירה החמימה, מפנקת, עשירה, מתוחכמת ומזמינה.

אני אישית מאוד שמח על כך.

בעבר, במפגשים מקצועיים שהיו לי עם אנשי מקצוע ואוהבי אמנות עלה לא פעם נושא המגמה המינימליסטית שניראתה לרובנו קצת כמו 1984 של אורוול- אסור לחשוב אחרת…

תמיד טענתי שזו מגמה זמנית!

ואכן כך. כמו באופנת הלבוש, שבה ממציאים מדי פעם משהו חדש ויחודי, אך בגדול זאת תעשיה מעגלית, הרבה יותר מהירה מאשר האופנה בעיצוב הבתים.

ניראה שהעולם הולך לכיוון הטכנולוגי, עבודה מהבית, חברים וירטואליים ושימוש רב תחומי בבתינו. לכן כדאי להיות מודעים להשפעה הנפשית שיש לעיצוב המנוכר, לעומת העיצוב החמים והאישי, על אלו שחיים בתוך החללים הללו.

דווקא בתקופה כזאת, העיצוב האישי, מאפשר לתת ביטוי יחודי להעדפותינו, לתפיסות החיים שלנו, ולעיצוב שעושה לנו טוב בנשמה!

שרותי האורחים, צבעוני, חמים, תאורה חמה.