הבלוג שלי

משמרים גילו "דמות מפלצתית" שהתחבאה בתוך ציור מהמאה ה-18

כמעט מדי חודש מתפרסם בעולם האמנות סיפור על יצירה שעברה "שידרוג"  בתקופה מאוחרת יותר, לרוב כאשר הצייר כבר לא היה בחיים, על ידי גורמים שרצו להתאים את הציור לתפיסת העולם הדתית או האמנותית שלהם, הוסיפו, הורידו  ושינו . לעיתים השינויים היו כל כך משמעותיים עד ששינו לגמרה את את "הסיפור" שהאמן סיפר ביצירה שלו.

לאחרונה, משמרים גילו "דמות מפלצתית" שהתחבאה בתוך ציור מהמאה ה-18 של  סר . ג'ושוע ריינולדס. (Joshua Reynolds),   היצור הזה הוחבא מתחת לשכבות של צבע שנעשו לאחר מותו של הצייר, ולפחות 6 שכבות של  ציפוי מגן (וארניש). נראה שהשטן בכבודו ובעצמו, הסתתר בתוך יצירת האמנות הזו. 

השד שהתחבה  מתחת לשכבות צבע

בפעילות שימור מאומצת ומורכבת בציור,  נחשפו  פניה של דמות דמונית שהוסתרה במשך שנים רבות, מתחת לשכבות של over painting.

היצירה, שכותרתה "מות הקרדינל בופור" מ 1789, מציגה סצנה ממחזהו של שייקספיר "הנרי השישי", בסצנה זו, המלך הנרי, מבקר את דודו הגוסס, הקרדינל בופור. הנרי מתחנן לאלוהים לגלות רחמים לקרדינל הגוסס ומבקש הגנה מכל כוחות רשע.

ריינולדס תיאר "ייצור", המאופיין בעיניים בולטות וניבים חדים. פנייה החיוורים של הדמות, נראים מאחורי וילון אדום, מגיח מבין הצללים. בשלב מסוים, לאחר מותו של הצייר, הדמות הועלמה,  בשל הקונטקסט  שיצר מחלוקת חריפה עם מוסדות הכנסיה.

ג'ון צ'ו, האוצר  הראשי של "הקרן הלאומית של בריטניה", הסביר שיתכן שהפירוש  המילולי של דמות פואטית כדמות מפלצתית לא תאם את הנורמות האמנותיות של אותה תקופה.

במלאת 300 שנה להולדתו של ריינולדס, הקרן הלאומית הבריטית, (UK's National Trust ) , בדקה ובחנה לעומק, את ציוריו כחלק ממאמצי שימור של הנכסים התרבותיים הבריטיים. הם גילו שהציור  עבר

 Over-painting   על ידי מספר אנשים, כלומר יותר מפעם אחת, ועל ידי מספר אנשים שונים,  ונוספו להם שש שכבות של לכת מגן (ציפוי מגן -Varnish) אשר הפכו את הציור ליותר ויותר כהה.

בקה הלן ((Becca Hellen, המשמרת הבכירה של הקרן, הסבירה שהאזור עם השד, היה מאתגר במיוחד לשחזור. הוא נצבע בצבעי אדמה חומים ובצבעים כהים, שהתייבשותן גרמה להתכווצויות של שכבות הצבע מתחתן. המשחזרים הקודמים, הוסיפו שכבות צבע שונות ששרמו ל"בלגן" שגרם לבלבול  ופרשנות שגויה. סביר להניח, ששחזור השד היה  משמח את ריינולדס, שהתנגד להצעות ולנסיונות לשכנעה אותו להסתיר את השד שמאחורי הקרדינל.

ריינולדס, שהיה אמן אנגלי חשוב, צייר את היצירה הזו, לקראת סוף ימיו, כאשר כבר היה ידוע בזכות דיוקנאות האצולה המפוארים והמעודנים שלו. הכללת תיאור בוטה שכזה של שד, עוררה מחלוקת עם הצגתו של הציור בלונדון.

כאשר גלריית שייקספיר  היציגה את היצירה ב-1789 , היא ספגה ביקורת קשה ממבקר ב"טיימס".  המבקר קבע שבעוד שאופן הצגתו של הקרדינל ברגעיו האחרונים סבירה, ואינו פוגע ביצירה בהיבט האמנותי, לדעתו, השד משקף בצורה גרועה את שיקול הדעת של הצייר. המבקר הדגיש כי החופש בשירה וספרות שונה מזה שבציור. מבקר אחר מחוץ לאנגליה, הביע תחושה דומה, וקבע שהדמות הזו (של השד) אינו ראוי לנושא ולאמן. הם האמינו שאם שייקספיר היה מתכוון לכלול רוח רעה, שמו היה רשום ב-Dramatis Personae. הגלריה גם מכרה הדפסים של יצירת האמנות הזאת. המהדורה הראשונה של ההדפסים הליטוגרפיים, כללה את השד. עם זאת, בלוחות להדפסה השנייה בשנת 1792, לאחר מותו של ריינולדס, היה ניסיון להסיר את הדמות.

הציור "מות הקרדינל בופור" הוחזק במקור על ידי גלריית שייקספיר עד 1805, אז נמכר לג'ורג' ווינדהאם, הרוזן השלישי מאגרמונט בפטוורת'. לאחר שעברה טיפול על ידי הקרן הלאומית, יצירות האמנות של ריינולדס, מוצגות כעת בבית פטוורת' בווסט סאסקס ( Petworth House in West Sussex ).

הציור אחרי השיקום

הציור תלוי במוזאון