04-866-11-77
רשימת שירותינו המקצועיים

המקצוע: רסטורטור

כתבה בירחון "שמנת" של "הארץ" מספטמבר 2008
מאת: טל אהרוני

 

מיכאל קארו, בן 58 מחיפה, נשוי +2, מייסד ומנהל "קארו אמנויות" לשימור ושיקום אמנות. מתמחה בטיפול משמר (מונע) וטיפול שיקומי ליצירות שנפגעו. עוסק בעיקר ביצירות דו-ממדיות כמו ציורים על קנבס ועל לוחות, עבודות מקוריות על נייר, שעתוקים (רפרודוקציות) בטכניקות שונות ועוד.

1. ספר על המקצוע שלך.
אני מאמין שאת הידע הנצבר יש לחלוק עם אחרים, ושיש לפעול להגברת המודעות לטיפול נכון ביצירות אמנות. לכן פיתחתי סידרת הרצאות בנושא תחזוקה נכונה, שיקום ושימור אמנות. אני עובד בעיקר מול המגזר הפרטי, ויש לי גם כמה לקוחות מוסדיים (הטכניון, חברת חשמל, מכון "שם-עולם", הפקולטה לרפואה בחיפה, "בית-יולס", אוניברסיטת חיפה ועוד)

2. מה הוביל אותך לעסוק במקצוע הזה?
בעיקר מזל. מגיל צעיר עסקתי באמנות פלאסטית, הייתי זה שצייר את כל הפלקטים והתפאורות כבר ביסודי ובתיכון. גם בצבא עסקתי בין היתר באיור לביטאונים צבאיים. בחיי האזרחיים במקביל לעבודתי, עסקתי כל השנים באמנות-כיוצר, ככותב מאמרים על אמנות בעיתונות וכאוצר בתערוכות. הורי שראו באמנות תחום לא מעשי, דרשו ממני ללמוד קודם כל "מקצוע" ואחר כך, אם יישאר לי זמן, לעסוק באמנות כתחביב. למדתי ועבדתי בתחומים רבים. הייתי קצין חימוש בקבע, מנהל תפ"י במפעל רהיטים ומנהל משאבי אנוש במפעלי תעשיה. לפני 23 שנים ביקרתי במרכז השימור הקנדי באוטווה (CCI), שם נחשפתי לראשונה ליופי ולמורכבות של תחום השימור והשיקום של אמנות. כשנה מאוחר יותר, המפעל שבו ניהלתי את משאבי האנוש נקלע לסוף דרכו, ובשלב זה של חיי הייתי כבר בשל ויציב כלכלית והיה ברור לי שזו ההזדמנות שלי להתחיל לעשות מה שאני באמת אוהב. התחלתי ללמוד את התחום ולהתמחות בו.

3. כיצד ניתן להגיע לעסוק במקצוע הזה?
ההכשרה הפורמאלית הרצויה לתחום השיקום של אמנות היא תואר ראשון באמנות ובכימיה, ולימודי תואר שני בתחום ספציפי של שיקום, שהוא ברוב המקרים תחום מאוד צר מתוך כלל תחומי האמנות הפלסטית. אם זאת יש לא מעט רסטוראטורים ותיקים שעשו את הכשרתם תוך כדי עבודה בסטודיו או מעבדה לשיקום, תחת הדרכה של משקם מנוסה, בישראל אין עדיין מוסד אקדמי המכשיר משקמים ומשמרים מקצועיים לאמנות פלאסטית. בחו"ל כל התחום הוא הרבה יותר מפותח, וניתן ללמוד אותו באוניברסיטאות או בסדנאות המוזיאונים.

4. כמה שעות ביום אתה עובד?
בסביבות עשר שעות.

5. האם יש לך לפעמים מחשבות על הסבה מקצועית?
לא. אני מרגיש מבורך מאוד, מכיוון שאני שייך לאחוז קטן יחסית באוכלוסיה שתחביבו הוא גם פרנסתו. בנוסף לכך, מרבית לקוחותיי הם אנשים שיש לי שפה משותפת איתם ונעים לי להיות בקשר איתם בשל אהבתם לאמנות. במצב עניינים זה, אין לי שום מחשבות על עיסוק אחר.

6. מהוא היתרון היחסי שלך מול המתחרים?
יש בתחום לא מעט שיתופי פעולה, מאחר שתחומי ההתמחות הם ייחודיים. האווירה בין העמיתים היא בסה"כ חיובית. נכון שמדי פעם נכנס לתחום אדם שאינו מקצועי, לדוגמה צייר שיכול להיות אמן מצוין, אך אין לו את הידע והאתיקה לבצע עבודות שיקום בסטנדרטים מקובלים. אולם אנשים כאלה לרוב אינם נשארים בתחום, משום שלקוחותיהם לא חוזרים ולא ממליצים עליהם. הייחודיות שלי היא מתן שירות רחב לאספנים לגבי כלל הנושאים של תחזוקת יצירותיהם- אבחון עבודות (לעתים לפני הרכישה), שימור (טיפול מונע) ושיקום ברמה הגבוהה ביותר. ייחודיות נוספת היא מסגור משמר לאקלים לא מבוקר. לקוחותינו (מישראל ומחו"ל) יודעים שכל נושא התחזוקה והטיפול ביצירותיהם יבוצע בצורה המקצועית ביותר.

7. מה אתה אוהב במקצוע ומה אתה אוהב פחות?
התחום הזה מרתק, מאתגר ושום פרויקט אינו מובן מאליו. כל עבודה חדשה דורשת התייחסות זהירה מאוד, וכמעט אין שתי עבודות זהות בהיבט של התהליכים השיקומיים, תחום זה מתפתח ומתחדש כל הזמן ואנשים כמוני, יצירתיים, יכולים למצות את הפוטנציאל שלהם על ידי פיתוח ציוד יעודי, טכניקות וחומרים חדשים. אני שואב סיפוק רב מהבאת השמחה של לקוחותיי, אחרי שהם המקבלים את היצירה שנפגעה כשהיא משוקמת, לא יכול לחשוב על משהו שאני לא אוהב.

8. האם אפשר לחיות מזה?
כיום כן, ובכבוד, אבל זה לקח שנים רבות עד שצברתי בסיס רחב של לקוחות. 80 אחוז מההזמנות שלנו באים מלקוחות קבועים. רוב הלקוחות החדשים הם חברים או מכרים של הלקוחות הקבועים.

9. מה היית עושה בחיים אם לא היית עוסק במקצוע הזה?
באחת הסדנאות שאלו אותי מה הייתי עושה אם הייתי זוכה בסכום כסף גדול, תשובתי החד משמעית הייתה: בדיוק אותו הדבר! אם הנסיבות לא היו מאפשרות לי לעסוק בשימור ושיקום אמנות, יתכן שהיתי הולך לכיוון העיצוב.

10. מהן השאיפות הנוספות שלך בתחום?
זה תחום שרצוי להתעדכן, להחליף רעיונות, ללמוד וללמד בו, ולא לנוח על זרי הדפנה של מעמד מקצועי בכיר. לפני כעשור הגעתי למצב שבו העסקתי חמישה עובדים ובמקום לעשות רסטורציה עסקתי בניהול שלהם, ולא בשביל זה עזבתי את עיסוקי הקודמים. הפתרון היה להעסיק רק שני עובדים מאוד מקצועיים ועצמאיים, כל אחד בתחום התמחות ייחודי, שאינם דורשים כמעט משאבי ניהול ולוותר על חלק מהעבודות, וחזרתי למצב שאני עושה מה שאני אוהב.

 

חזרה לכתבות וממליצים

טרוי - בניית אתרים