הבלוג שלי

התגלה דיוקן עצמי נדיר של הצייר פול סזאן

מתחת לציור של הצייר הצרפתי פול סזאן בשם "טבע דומם של לחם וביצים" התגלה דיוקן
עצמי נדיר, על ידי המשמרת של מוזיאון לאמנות בסינסינטי.
לרסטוראטורית של המוזאון, סרינה אורי, הייתה תחושה "שמשהו מסתתר מתחת", לאחר
שראתה צבע שלא שייך לפלטה של הציור, מבצבץ מבעד לסדקים בשני אזורים בציור .
ידוע שכל המוזיאונים מעוניינים להרחיב את האוספים שלהם, על מנת למשוך קהל מבקרים,

אבל מדי פעם מסתתרת יצירת מופת ממש מתחת לאפם .
מסתבר שמה שהיא תיארה כ "תחושה" אכן היה נכון . צילום רנטגן חשף דיוקן עצמי נסתר
של הפוסט - אימפרסיוניסט הצרפתי , שצויר כשהיה באמצע שנות ה - 20 לחייו .
"עברנו משני סזנים באוסף המוזאון, לשלושה עם הגילוי הזה" אמרה סרינה .
תשאלו איך הם קבעו שזה דיוקן עצמי ולא סתם פורטרט של מישהו אחר?
זה היה ברור על פי תנוחת הגוף, סזאן נהג לצייר אנשים או חזיתית או בפרופיל, בעוד
שכאן אנו רואים דמות חצי מסובבת שמביטה במראה.
היצירה , שצוירה במהלך מה שמכונה "התקופה האפלה" של סזאן , אופיינית לסגנונו
המוקדם והמחמיר . מעט מאוד דיוקנאות עצמיים שלו מתקופה זו שרדו , ובמוזיאון סבורים
שזה עשוי להיות אחד הראשונים של האמן . הוא לא תיארך את רוב ציוריו , אבל בגלל שהוא
תיארך את הציור שמעליו,טבע דומם, חוקרים יכולים להיות בטוחים שהדיוקן העצמי הוא מלפני 1865.
המוזאון חולק את ממצאיו עם חוקרים ממוסדות אחרים, ומתכננים להמשיך ולחקור את
הציור "החדש", בתקווה להשתמש בטכנולוגיות סריקה מתקדמות יותר כדי לחשוף באילו
צבעים הצייר השתמש . מחקר זה יסוכם בדוח ועשוי להוות בסיס לתערוכה מיוחדת .

לעתים קרובות אמנים עשו ועדיין עושים, שימוש חוזר ביצירות שלהם, כדי לחסוך כסף או
להיפתר מעבודה שלא אהבו . ככל שטכנולוגיית רנטגן הופכת מתוחכמת יותר , יצירות מופת
נסתרות רבות שאבדו פעם להיסטוריה התגלו מחדש.
למשל, מוקדם יותר השנה, אחד מהדיוקנאות העצמיים, המוקדמים ביותר של ואן גוך,
התגלה מתחת ל"ראש של אשה איכרה" (1885) בגלריה הלאומיות של סקוטלנד.
הערה חשובה לכל האמנים שביניכם, לעיתים קרובות מדי, הגורם העיקרי שבעתיו יצירות
מובאות אלינו לשיקום, הינה שהצייר/ת צירו על גבי ציור קודם, ללא הכנה מתאימה!
התופעות האופייניות למצב זה הן נפילות צבע נרחבות, "זחילת צבע" שבו נוצרים סדקים
מאוד רחבים עד לעומק של הציור הקודם.
אתייחס לכך בפוסט נפרד.
מיכאל קארו

עיקר הפוסט מבוסס על כתבה של ג'ו לאבסון טנסרד מדצמבר 2022