האם כל האמנים רוצים שהיצירות שלהם ישרדו ?

פניתי טלפונית לאמן צעיר, (מה לעשות שגיל 28 ניראה לי כיום צעיר להחריד), אמן סופר מוכשר, שלצערי גם אמרו לו את זה יותר מדי פעמים, ותודות לכך, פיתח ארוגנטיות משובחת.
אמרתי לו, שהיגיע אלי פורטרט נהדר, שצייר לפני קצת יותר משנה לשימור, ומצאתי שהציור צויר ללא צבע יסוד (ג'סו).
ניסיתי לומר לו, שדווקא בגלל הערכתי הרבה לכישרון שלו, חשוב שהיצירות שלו ישמרו בצורה נאותה, ולצייר ישירות על קנבס ללא ג'סו, יוביל בוודאות לקיצור משמעותי מאוד של חיי היצירה, אך לא מצאתי אצל בן שיחי, אוזן קשבת.
לא אלעיט אתכם בהסברים הטכניים, מדוע זה קריטי, לצייר בצבעי שמן רק על גבי צבע יסוד, אשר מתאים ספציפית למדיה זו. אבל, תאמינו לי, שאחרי 35 שנה, בהם הספקתי לראות לא מעט קטסטרופות אמנותיות, שנגרמו ליצירות מסיבות טכניות ולא רק משרפות ומשיטפונות, שוכנעתי מעל לכל ספק, שכדאי להקפיד ולנצל את כל הידע הרב, שנצבר במהלך של כחמש מאות שנה, של ניסוי וטעיה בציור בצבעי שמן.

שלכם, מיכאל

נ.ב. מי שבכול זאת רוצה לדעת מדוע לא כדאי לצייר בצבעי שמן ללא צבע יסוד נאות, להלן ההסבר:

צבע היסוד תוכנן כך שיספוג חלק קטן של שמן הפשתן, וכאשר השמן "מתיבש" (הוא לא באמת מתיבש, השמן מתפלמר! כלומר, השמן הופך לפולימר אורגני, חזק ויציב כימית, וזה מה שעושה את ציורי השמן לעמידים יחסית למאות שנים) נוצר חיבור מאוד חזק בין שכבת היסוד לשכבת הציור.

כאשר אין צבע יסוד, ולא משנה עם זה קנבס או בד אחר, עץ או קרטון, חלק גדול של שמן הפשתן נספג בתשתית, והצבע הופך ל "רזה",

אין מספיק חומר מקשר בין הפגמנטים של הציור, דבר שבהחלט משפיע משמעותית על יכולת העמידות שלו, מול פגעי הזמן.