גם על רסטורציה (שיקום/שיחזור) של מסגרות חלים חוקי האתיקהבמאמר הרצ"ב, אלי וילנר* דן בחשיבות של מסגרות של תמונות וטכניקות נכונות הדרושות לרסטורציה של מסגרות ושל יצירות אמנות. רסטוראציה (שיחזור) נאותה של מסגרות לתמונות מהווה גורם קריטי בטיפול במסגרות. במיוחד נכון הדבר לגבי מסגרות מוזהבות, שיקום של אלה, מחייבות ניסיון רב ומיומנות רבה. שליטה בשיטות השיקום והשימור (restoration) המסורתיות ושל כול סוגי חומרי הזהבה יכול לעשות את ההבדל בין הטיפול נכון או שגוי ואף הרסני. ישנם היבטים רבים בניהול של אוסף אמנות. אחד התחומים שיש לו חשיבות רבה הוא התפקיד של המסגרות בשמירה – (קונסרבציה), על יצירות האמנות ובתצוגה נאותה ונכונה שלהן. לעיתים המסגרות עצמן יקרות מאוד (כספית) ומהוות פריט אספנות. לכן חשוב מאוד שאספנים ימצאו את אנשי המקצוע שיש להם את הכישורים והידע הדרושים כדי לקבל החלטות מושכלות. שני נושאים מרכזיים ידונו כאן: הערך של מסגרות ביצירות אמנות והטכניקות הנכונות הדרושות כדי לשמר היטב את האמנות ואת המסגרות. אלי וילנר והחברה שלו מתגאים בידע העמוק של ההיסטוריה של המסגרות וטכניקות מסגור. ידע ברמה כזאת, אפשר להם, להכין הערכה מקצועית לגלריה לאמנות בעלת שם עולמי בתחום, במשך עשרות שנים. בגלריה נצבר האוסף יוצא דופן של יותר מ - 250 מסגרות מיוחדות. הגלריה הבטיחה את האוסף למוזיאון גדול. כפי שנדרש על ידי רשות המס בארה"ב, כול תרומה מלווה בהערכה מקצועית על פי סטנדרטים נוקשים (USPAP). האוסף הכיל את כל קטגוריות האפשריות של התחום: ממסגרות אירופיות יוצאות דופן של המאה ה - 18 ואף מוקדם יותר, מסגרות יפות מהמאה ה - 19 ורפרודוקציות של מסגרות עתיקות , מסגרות של אמצע המאה ה - 20 וייצור עכשווי של מסגרות באיכות טובה וגם מסגרות פשוטות. המשימה של סיווג והערכה של המסגרות הייתה מסובכת עוד יותר בגלל המגוון הרחב של גדלים של כל מסגרות. בסופו של הדבר ,ההערכה שבוצע והוגשה ללקוח ולמס ההכנסה האמריקאי הייתה בשווי של למעלה 3,000,000 $. במקרה אחר, הערכת שווי של מסגרות מיוחדות, הייתה בעלת חשיבות קריטית, כאשר הוריקן "איוון" פגע בחופי פלורידה וגרם נזקים כבדים. מספר מסגרות שהיו חלק מאוסף יקר ערך שנאסף על ידי אספן פרטי, היה באזור שנפגע. הבניין ניזוק ונשטף במי ים עד היסודות. בין "הנפגעים" הרבים היו ארבעה עשר מסגרות מגולפות ומוזהבות מיוחדות במינן. אלי וילנר הצליח לספק תיעוד מתאים והערכת שווי של כל מסגרת לאספן וחברת הביטוח. מומחיות זו סייעה גם לחברת הביטוח והאספן בעיבוד התביעה על הנזקים ההרסניים, והגיעו להסדר בשווי של למעלה מחצי מיליון דולרים. שינוע, תחזוקה וטיפול נכון ביצירות אמנות ממוסגרות יכול להציג אתגרים מיוחדים. למשל באחד מהמקרים היה שחזור של יצירת אמנות עכשוויות גדולה, (כמטר ושמונים על שלש מטר) שבו הציור המשיך על המסגרת כולל הזהבה באבקות זהב, בבית הלקוח עבדו פועלים שנגעו בידיים משומנות במסגרת והכתימו אותה בצורה שראו תביעות ידיים כהות בכל ארבעת הצדדים . לבקשתו של הלקוח צוות שלנו הלך לביתו וביצע בדיקות באזורים שנפגעו . בדיקות אלו הראו כי טיפול מבודד רק באזור הנזק לא היה מתקן את הסימנים והיה אלול אף להחמיר את המצב. לכן הוחלט לבצעה הזהבה חדשה על כול המסגרת. העבודה נעשתה לשביעות רצון של הלקוח ויצירת האמנות חזרה למצב הרצוי. הכול נעשה בבית הלקוח ללא צורך להוציא את היצירה מהבית. במקרה נוסף, ללקוח היה אוסף של יצירות אמנות שנפגעו כאשר הוא השאיל את האוסף לתערוכה. כאר היצירות הוחזרו מצאו הבעלים ש מצבן של המסגרות רע ביותר. הבעלים של היצירות לא התלהבו להשאילן שוב, ולכן צוות של אלי הוזמן לביתו ע"י מארגני התערוכה, הפריד את היצירות מהמסגרות, תיקן את המחברים שנפגעו ושיקם את יצירות אמנות שניזוקו. בחלק מהמקרים ההי צורך לקחת את המסגרות לבית המלאכה לשחזר משטחים מוזהבים שנפרדו מסגרות. עם סיום עבודת השחזור הורכבו היצירות חזרה בבית הלקוח. שיקום (רסטורציה) נכונה של מסגרות, מהווה גורם קריטי בטיפול במסגרות. במיוחד מסגרות מוזהבות. אלה מחייבים ידע וניסיון רב. ידע של שיטות מסורתיות וחומרי הזהבה יכול לעשות את ההבדל בין הטיפול נכון או שגוי. כך, למשל, קורא לעתים קרובות מדי שמסגרת המאה ה -19 שוחזרה באמצעות הזהבה על ידי שימור בחיקוי של זהב אמתי, חומר שלא היה בשימוש בזמן שהמסגרת נעשתה . מסגרות מוזהבות סובלות לעתים קרובות מיישום של צבע על בסיס שמן שהופך את פני השטח לגסים וחסרי חיים. מקרה מרתק אחד הוא זה של המסגרת המקורית לשמן על בד דיוקן של מיס קרוליין וולטון (ראה צילום) על ידי אברהם ארצ'יבלד אנדרסון, שצויר בין 1870 ל 1874 ונמצא באוסף של מוזיאון "מטאטוק" בעיר ואטרבורי במדינת קונטיקט. הדיוקן צויר בגודל טבעי , המסגרת כשניים וחצי מטר גובה וכמטר וחצי רוחב. המסגרת היא מסגרת מוזהבת מסוף המאה ה -19בסגנון נאו-קלסי, המורכב מפינות מסוגננות crossetted)) בחלק העליון. כפי שניתן לראות בצילום, המסגרת סבלה מנזקים נרחבים, פגיעות פיזיות. חיבורי הפינות התפרקו. על מנת להחזיר למסגרת את הפאר וההדר המקורים היה צורך לטפל בחוסר היציבות המבני כולל חיבור מחדש של הפינות שנפרדו. המסגרת נבנתה כך שאפשר היה לפרק ולחבר מחדש לצורכי הובלה קלה יותר. החיבור בוצע ללא מסמרים או דבק. בשלב הבא, אזורים של קישוטים, תבליטים והדקור פוסלו מחדש, חוברו למבנה השלדה הראשי ולאחר מכן כל האזורים של חוסרים ואשר מיועדים להזהבה (ציפוי בעלה זהב) נוקו והוכנו על ידי יישום שכבות של גבס ושכבות יסוד ((Bole לאחר מכן שויפו ולוטשו היטב. ברוב הפרויקטים של רסטוראציה של מסגרות, בשלב זה של התהליך מבוצעת ההזהבה תוך שימוש בשיטות "הזהבת מים" מסורתית ועם עלי זהב אמתיים, תוך הקפדה לשמר עד כמה שיותר מהמשטח המוזהב המקורי . עם השלמת ההזהבה, מיישמים פטינה כדי להתאים את מראה המסגרת לגיל המקורי, כך שכל האזורים ששוחזרו ושוקמו לאחרונה, יתמזגו בהרמוניה עם פני השטח המקורים. במקרה הזה, ולמרבה הצער, לאחר שהמסגרת עברה את התהליך הסיזיפי של ההזהבה, החל המשטח החדש להשתחרר ולהתפרק מהתשתית (delaminate) והיה צורך לעשות שוב את כול התהליך. תארו לעצמכם את הפתעתנו והתסכול כאשר אותו delamination התרחש לאחר ההזהבה השנייה. כנראה שלעולם לא נדע מה גרם לשכבת הגבס המקורית להפוך לבלתי יציב ולגרום לכשל הטכני, אולי המסגרת סבלה מנזקי מים בעבר או הייתה מאוחסנת במשך זמן רב במרתף לח או באזור דומה. בכל מקרה, זה היה רק לאחר regilding השלישי של המסגרת, שפני השטח ונותרו ללא פגע. מקרה הזה הוא די אופייני לסוג של בעיות עתירות עבודה שיכולה להתרחש בכל מסגרת עתיקה מוזהבת. מה שעשוי להיראות כתהליך פשוט הופך להיות לעיתים הרבה יותר מורכב וגוזל זמן הרבה יותר גדול מהמשוער. בסופו של הדבר , כמעט 500 שעות הוקדשו לשיקום של המסגרת. לשמחתי, סוף כול סוף ניתן היה לאחד את המסגרת עם הדיוקן שעבר שיקום ושימור. ביחד יש להם מקום של הכבוד בעיריית ווטרבורי.
*אלי וילנר הינו אחת הדמויות המובילות עם לא המובילה, את נושא רסטורציה של מסגרות בארצות הברית.
מידע נוסף : המאמר תורגם ופורסם על ידי קארו אמנויות באישור artdaily.org כל הזכויות שמורות © artdaily.org.
חזרה למאמרים וכתבות |
מה עוד באתר
בקארו אמנויות יצירה מאוסף הגלריה |
