הבלוג שלי

על מי אנחנו עובדים?

מכירים את הביטוי "חוזק השרשרת נקבע על פי החוליה החלשה ביותר"?  במקרה שלנו הבעיה העיקרית, כפי שאני רואה זאת  כמשמר, היא טכנית: כאשר מדביקים נייר או קרטון על גבי בד, המצע, כלומר הנייר במקרה שלנו, הוא החוליה החלשה. הנייר נשאר חשוף מקדימה או מאחור או גם וגם! ובכך נהיה פגיע.

ציור הוא מכלול שמורכב בדרך כלל ממספר מרכיבים, למשל, בציור שמן על גבי קנבס יש (או אמורות להיות) כ 5 שכבות: הבד עצמו, עליו מיישמים שכבת ייצוב (sizing), עליה יש שכבה אחת או שתיים של יסוד (Gesso),מעליהם כמובן יש את שכבות הציור עצמו ומעליהן רצוי שיהיה ציפוי מגן המכונה "וארניש". אם חלף מספיק זמן יש בדרך כלל גם שכבת  לכלוך - בהתאם לסביבת המגורים של היצירה.

רוב הניירות שמהווים חלק מיצירת אמנות אמורים להיות מוגנים מאחורי זיגוג או לעבור תהליך של ייצוב בעזרת שרפים מיוחדים.

 זהו תהליך שמבחינת האתיקה מותר רק לאמן עצמו לעשות, כי הוא מהווה התערבות ביצירה עצמה ובד"כ גורם לשינוי ויזואלי.

אם כבר החלטת "לשדרג" את היצירה שברשותך, אז חשוב לעשות  זאת נכון. קודם כול , לייצב את התשתית ( הנייר שעליו הציור) בעזרת חומרים שיתנו לה עמידות מהשפעות אקלימיות. היות ונייר ובד מתפשטים ומתכווצים בדיוק הפוך, כלומר כאשר לחות עולה עץ ונייר מתפשטים בעוד שרוב סוגי בדי הציור מתכווצים, לכן לא רצוי לחבר ביניהם, אלא להתקין את הנייר על גבי לוח עץ לבוד ( דיקט), שעבר הכנה והגנה  נאותים. עובי הדיקט יהיה מותאם לגודל היצירה.

אגב לגבי ההדבקה, בהתייחסות לעשרות יצירות מסוג זה שהגיעו לידי , מצאתי שהדבר נעשה במקרה הטוב על ידי  דבק "פלסטי" ובמקרה הפחות טוב על ידי דבק "מגע". אך שניהם אינם עומדים בקריטריונים של שימור נאות, כי התהליכים השימוריים אמורים להיות הפיכים!

אם יש ברשותכם יצירה שחשובה לכם והיא "שודרגה" בצורה שתוארה כאן, יתכן וכדאי מאוד שתיקחו אותה לבדיקה למשמר מוסמך.

מיכאל קארו

4/9/2012

© כל הזכויות שמורות.